יש רגעים בהם את אומרת לעצמך:זה בסדר, אני משחררת. רק שמתחת לשחרור מסתתר כיווץ.מתחת לאמירה הרכה, לפעמים יש ויתור עמוק על עצמך.נשים למדו לקרוא לזה ‘שחרור’, גם כשזו פשוט הפסקה של להיות את. שחרור אמיתי הוא תנועה, לא ביטול עצמייש
מה עובר עלייך באמת – לפני שאת מרימה דגל? כבר הרבה זמן שאת מסתובבת עם שאלה עקשנית במיוחדשפשוט לא מרפה ממך.להישאר או ללכת?היא מתגנבת בלילה, בזמן המריבה הבאה,או ברגעים של שתיקה מתמשכת. הפספוס האמיתי שזו בכלל לא השאלה הנכונה לפתוח
את מרגישה שמשהו לא עובד.אבל את לא מצליחה לשים עליו את האצבע.משהו זז. נשחק. השתנה. אולי את. אולי הוא. אולי החיים עצמם. את לא בטוחה אם את אוהבת, אם את רוצה, אם את נשארת כי נוח,או כי את פשוט לא
המשבר הזוגי לא מתחיל בבת אחת.הוא מתחיל בפנים, עוד הרבה לפני שהמילים נאמרות בקול.לפעמים זו עייפות רגשית שקשה לשים עליה את האצבע. לפעמים זו תחושת ריק – דווקא כשבחוץ הכול נראה בסדרולפעמים זו שאלה עקשנית שלא מרפה:איך הגעתי למקום הזה?
