המשבר הזוגי לא מתחיל בבת אחת.
הוא מתחיל בפנים, עוד הרבה לפני שהמילים נאמרות בקול.
לפעמים זו עייפות רגשית שקשה לשים עליה את האצבע.
לפעמים זו תחושת ריק – דווקא כשבחוץ הכול נראה בסדר
ולפעמים זו שאלה עקשנית שלא מרפה:
איך הגעתי למקום הזה?
האמת הפנימית מתעוררת בשקט
לפני שמתפוצץ ריב, לפני שנאמרות המילים ‘אני רוצה להתגרש’,
יש סימנים דקים, כמעט בלתי נראים:
- את מרגישה בודדה – גם כשאתם יושבים יחד על הספה
- את שומרת דברים בבטן, כשעד לא מזמן היית משתפת אותו
בלי לחשוב פעמיים - את אומרת “בסדר” – כשזו המילה האחרונה שמתארת את ההרגשה שלך
- את מתכננת בחלום שלך חיים אחרים
והאמת הזו, שאת מנסה להשתיק, מתחילה לבעור מבפנים.
לזהות אמת זה לא לפרק – זה לנוע מחדש
בבינת הפניקס, השאלה היא לא ‘להישאר או לעזוב’
אלא: ‘האם את רואה את האמת שלך, או רק את הפחד?‘
כי אישה שמחוברת לאמת שלה:
- לא נשארת במקום שמוחק אותה.
- לא עוזבת מתוך פזיזות.
- לא קוברת את הקול שלה בשם ה’משפחה’.
היא יודעת שהבחירה שלה – זוגית או לא – חייבת להתחיל בה.
תודעת אם , היישום היומיומי של האנרגיה הנשית
כשהקול מתבלבל, כשהלב שותק, כשהראש צועק,
האנרגיה הנשית בתוכך יודעת ותודעת האם
היא זו שמתרגמת את הידיעה הזו – לפעולה יומיומית.
היא יודעת לשאול:
- מה חשוב לי באמת?
- האם יש מקום לי בתוך המערכת הזו?
- האם זו אהבה, או רק הרגלים ישנים?
והיא לא ממהרת לפרק,
היא קודם בונה אותך מחדש.
מתחילה לזהות את האמת שלך?
אם את מתחילה לשאול, זה רק סימן שהתעוררת.
אם את מרגישה שהמילים ‘אני לא שם יותר’ עולות בך, זה הזמן לעצור.
לא כי את חייבת לשנות הכול, אלא כי את לא יכולה להרשות לעצמך
להמשיך בלי לראות מה באמת קורה.
כי רק מי שמזהה את האמת שלה
יכולה לבחור את הדרך שלה.
לבוסט נוסף של ודאות, אני מזמינה אותך לענות על השאלון ‘יחסינו לאן?’ .
