להרגיש שייכת.שיבינו אותך גם כשאת לא יודעת להסביר.שיאהבו אותך לא רק כשאת מדויקת,אלא גם כשאת מפוזרת, מבולגנת, בוכה בלי סיבה.

לפעמים את אומרת “כן”,אבל כל הגוף שלך אומר “לא”. לפעמים את מתחילה משהו: קשר, עבודה, פרויקט כי כולם סביבך אומרים

הדור שלכן ראה הכול. שמע הכול. נחשף להכול.ועדיין, משהו חסר.לא מבחוץ, מבפנים. אתן מנסות הכול (במקביל!) ללמוד, לעבוד, לטייל, ליזום,

מה אם את לא מבולבלת, אלא פשוט רואה יותר מדי? להיות אישה צעירה בישראל במיוחד בשנים האחרונות, זה לחיות בתוך