הם בנו את המבוך. את נולדת לתוכו. מבוך שקוף, מנומס, מלא הבטחות להתקדמות – כל עוד תדעי ‘לשחק נכון’ את המשחק. ואם את עדיין מציינת, איכשהו, את ‘יום האישה, את כנראה עדיין עמוק בתוך המבוך הזה.
לגבי ‘תקרת הזכוכית’? זו הסחת דעת קלאסית. בזמן שהם גרמו לך להסתכל למעלה ולחפש את המחסום שמרחף מעלייך, הקירות סגרו עלייך מכל הכיוונים. המטריקס הנשי עובד – הוא לוחץ, מצמצם, מקטין ועל הדרך הוא גורם לך לחשוב שהבעיה היא בך (יאפ, גם ככה בא לידי ביטוי הגזלייטינג).
המנגנון שמלמד אותך למכור את עצמך בזול
המערכת הזו לא פועלת ככה במקרה. מדובר בשיטה עתיקת יומין שרק הולכת ומשתכללת בהתאם לתקופה. כשאמרו לך ‘תהיי ילדה טובה’, כששידרו לך שאסרטיביות היא ‘קצת חצופה’, וכשקיבלת ‘לא’ לעבודה שמתאימה לך כמו כפפה ליד, רק כי המנכ”ל החליט כי ‘עדיין לא הבשלת’ – שם המטריקס תפס אותך. הוא גורם לך להרגיש אשמה כשאת רוצה יותר.
מחקר של אוניברסיטת הארוורד מצא שנשים נוטות לקבל על עצמן (ומתבקשות לבצע) פי 1.5 יותר משימות בלתי ניתנות לקידום – אותן עבודות שקופות שלא מקדמות את הקריירה אבל שומרות על השקט התעשייתי. כשאת מסכימה להיות זו ש’עושה סדר’ במקום זו שמובילה, את בעצם מוכרת את הזמן והכישרון שלך בזול.
יותר מזה, מחקר שפורסם בכתב העת היוקרתי מדעי הפסיכולוגיה ומציין את אפקט תגובת נגד מגדרית נשים שמנהלות מו”מ קשוח או דורשות יותר נתפסות כפחות סימפטיות. המערכת בעצם קונסת אותך על עוצמה ומתגמלת אותך על צייתנות. זה המנגנון שמכנה אותך ‘חזקה מדי’, ‘גברית מדי’, או בקיצור (ושלא בפנייך) – ‘זונה’.
החופש מתחיל כשאת מפסיקה לבקש רשות
בכל פעם שאת מתפשרת על השכר, על התפקיד או על הצרכים שלך רק כדי לא ‘לזעזע את המערכת’, את בתוך המטריקס. לזנות יש גוונים, והיא מתחילה בוויתור על הריבונות שלך. אישה שדורשת נחשבת ‘בעייתית’, אישה שמתקדמת במעלה הסולם, מצליחה כי היא ‘ניצלה קשרים’. זו הדרך שלהם להקטין את ההישג שלך.
אבל מה אם דווקא שם, בבחירה להיות אמזונה, נמצאת החירות האמיתית? מו”מ נשי הוא לא רק טקטיקה לשכר; הוא המוכנות שלך להיות “מסוכנת” למבנה שבנוי על ריצוי. מנהיגות נשית מתחילה בבחירה להפסיק לפחד מהסדק הראשון. כשאת מפסיקה לבקש רשות להיות גדולה, המערכת נבהלת – ובצדק.
בג”ץ יכול להחליט. אז מה?
גם אם יוחלט על ייצוג נשי נוסף, נוכח יותר, משפיע, גם אם ייחקק עוד חוק עם שם מכובס – המטריקס לא ייפול. גם לא בזכות יום אישה חגיגי נוסף. הוא ייפול ברגע שאת תסכימי להיות האישה שהם הזהירו אותך מפניה. זו שלא מתנצלת על הרעב שלה, שלא מחכה לאישור כדי לתפוס מקום, ושמבינה שהבושה היא רק כלי עבודה בידיים של מי שרוצה גם אותך קטנה. את לא צריכה להשתלב במבוך, את צריכה לשרוף אותו. הכוח שלך מעולם לא היה בציות, הוא נוכח ובועט בסירוב שלך להמשיך ולשחק לפי הכללים שלא את כתבת.







